ספר איברים

למילה ”איבר” שורשים לטיניים (* limbus - ”קצה, גבול”). במסורת הדתית, איבר נקרא מקום ביניים בין גן עדן לגיהינום, שבו נשמות שלא ראויות לעונש, אבל גם לא זכו באושר נצחי, מתגוררות. בספרות ובפילוסופיה, הדימוי הזה הפך למטאפורה למצב של אי ודאות, גבולות וחיפוש.

איבר בספרות

סופרים רבים השתמשו בסמל בכותרות ובעלילות. ספרים שבהם המילה ”איבר” מקושרת בדרך כלל ל:

• חקר החיים שלאחר המוות או ”עולמות הגבול”;
• נושא הציפייה, החיפוש אחר האמת והניסיונות הרוחניים;
• משברים פנימיים, כאשר אדם מוצא את עצמו ”בין שתי מדינות” - ייאוש ותקווה.

השתמש בתיקים

במדע בדיוני ובפנטזיה, ”איבר” הופך לעתים קרובות לדימוי של העולם האחר, סוג של אזור המתנה לפני התחייה או שלום נצחי.
בחיבורים פילוסופיים, הגפיים מתוארות כ ”הלך רוח” כאשר האדם נשלל מבחירה ברורה ומוצא את עצמו במבוי סתום מבחינה רוחנית.
בספרות המודרנית משתמשים במילה בדרך כלל בצורה מטפורית - כסמל לבידוד, ניכור או ריקנות פנימית.

מדוע ספרים אלה מעניינים

”איבר” כנושא בספרות מושך את הקורא לעומק ולרבגוניות שלו. זה משקף את הפחד האנושי מהלא נודע, תוך מתן תקווה למעבר למשהו חדש.

לפיכך, ספרים בעלי דימוי איבר מסייעים להבין לא רק סוגיות דתיות ופילוסופיות, אלא גם את המשברים האישיים שבאמצעותם עובר כל אדם.

חפש: ספר איברים