אוקיינוס האפלה

בשם ”אוקיינוס האופל”, הוא מספר סיפור של בדידות ובורות, שקוע בתחושה של חוסר תקווה ואובדן. הגיבור מתעורר בלילה, והתודעה שלו אפופה באפלה, כאילו הוא צולל לתהום ללא תחתית. הלילה הופך להיות שותפו היחיד, ועדים למאבקו הפנימי ולסבלו.

מילותיו של הגיבור מתארות את תחושת הטבילה באפלה הממלאת את ריאותיו ומקיפה אותו מכל הצדדים, כמו אוקיינוס של חושך שבו הוא טובע ללא אפשרות של ישועה. אפילו עם עיניו עצומות, הוא לא יכול לברוח אובך בלתי חדיר זה כי מכלה את קיומו.

הלילה מופיע לפניו בצורה של מלכה מרובת צדדים, שלא ניתן לערער על שליטתה. הגיבור מרגיש כמו הנבחר שלה, יושב לרגליה בכניעה, ובאותו הזמן הוא מבין את חוסר ההגנה שלו לפני כוחה.

עיני הלילה מלאות בכוכבים, שמשתקפים בנשמתו של הגיבור, ומשאירים מאחור רק ריקנות. הוא הופך לבובה בידיה של מלכה רבת-צדדים זו, אשר מעשיה ומילותיה משאירות אותו ללא רצון ושליטה על עצמו.

הלילה מביא עייפות וסבל לגיבור, מצרף אותם בתוך נשמתו, כמו אורגניזם חי שפועם במקום לב. הוא חש כי ישותו מלאה בעייפות זו, ושולל ממנו את הכוח והאנרגיה להמשיך במאבק.

כל עולמו אפוף בחוסר-תקווה ושקט, השולל ממנו תקווה לעתיד טוב יותר. הוא רואה לפניו רק מדבר שבו כל גרגר חול הופך לסמל למצבו חסר התקווה.

עיניו של הגיבור מלאות ריקנות וחוסר תקווה, מה שמשקף רק נצח, בלתי ניתן לשינוי ואכזרי. קול המובן מאליו לוחש לו אמת שלא ניתן לשנות, ושולל ממנו את התקווה לשנות את גורלו.

הגיבור מבין שהקרבתו וסבלו הם חסרי תועלת, וכי אין לו כוח לשנות את גורלו. הוא נשאר אסיר של חושך, נידון לתסיסה תמידית על פני האוקיינוס של חושך, ללא תקווה של ישועה.

01.05.2024

---