חפש

ולדימיר קורולנקו - ביוגרפיה

גלקציונוביץ 'קורולנקו (Galaktionovich Korolenko; 1853-1921) הוא שם כולל ליצירתיות סוערת ומגוונת, וכן לפעילויות חברתיות אקטיביות בשלהי המאה ה-XIX ותחילת המאה ה-20 ברוסיה. קורולנקו היה מגדולי הסופרים הרוסים שהתפרסמו בזכות סיפוריו, רומנים ויצירותיו העיתונאיות. חייו ועבודתו היוו השראה והשראה לרבים, ובביוגרפיה זו אנו בוחנים היבטים מרכזיים בביוגרפיה העשירה שלו ובמורשתו הספרותית.

ולדימיר נולד ב-27 ביולי 1853 בזיריאנסק, עיירה קטנה בהרי אורל, במשפחה של כומר. ילדותו הייתה שרויה באווירה של אמונה וחינוך, והוא קיבל חינוך ביתי מעולה. בנעוריו למד בגימנסיה באורנבורג, שם פיתח את כשרונו הספרותי ואת התעניינותו בנושאים ציבוריים.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים, נכנס ולדימיר לסגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קייב, שם גם השתתף באופן פעיל בחיים הציבוריים וכתב מאמרים לעיתוני סטודנטים. ראשיתו הספרותית והשקפותיו החברתיות החלו להתגבש בשלב זה של השכלתו.

ולדימיר החל את הקריירה הספרותית שלו כמשורר, אך בהמשך עבר לפרוזה. הסיפורים והרומנים שלו היו מאוד פסיכולוגיים ומוסריים, וסגנונו היה מכובד על ידי אקספרסיביות אמנותית חיה. אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר הייתה הסיפור ”המוזיקאי העיוור” (1886), המציג באופן אישי את נושאי המאבק המוסרי ואת החיפוש אחר האמת.

עם זאת, ולדימיר קורולנקו זכה לתהילה אמיתית עם הסיפור ”שדה” (1886). בעבודה זו הוא מתאר את האירועים שהתרחשו במהלך מרד האיכרים בשנת 1877, ומעלה סוגיות חברתיות ומוסריות חשובות. הסיפור הוחרם על ידי הצנזורה, אך במהרה נודע ברבים מחוץ לרוסיה והביא את הכרת הכותב כאדון בולט של המילה.

ולדימיר כתב גם על טבע, מסעות ונושאים רבים אחרים. עבודתו שילבה בדרך כלל ערך אמנותי ומשמעות פילוסופית עמוקה. הסגנון המרהיב והרגישות לדרמה האנושית הפכו את יצירותיו למיוחדות וניתנות לזיהוי.