חפש

גסטון באבלרד - ביוגרפיה

בכלר (בצרפתית: Bachelard; 1904 - 1984) היה פיזיקאי, פילוסוף ופופולרי של המדע, אשר מחקריו ומחשבותיו השפיעו על תחומי ידע רבים, לרבות פיזיקה, פילוסופיה, היסטוריה של המדע ומתודולוגיה. בביוגרפיה זו, אנו בוחנים רגעי מפתח בחייו ובהישגיו המדעיים, כמו גם את ההשפעה שהייתה לו על החשיבה המודרנית.

גסטון בקלרד נולד ב-27 במאי 1904 בעיר צ 'מברי שבצרפת. הוריו חונכו ותמכו בהתעניינותו במדע ובידע. הוא למד ב-Lycée Charles-Albert בפריז, שם הראה יכולת מתמטית יוצאת דופן. לאחר מכן, הוא נכנס לאקול פוליטכניק, אחד מבתי הספר הטכניים היוקרתיים ביותר בצרפת, שם למד פיזיקה.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, הוא החל לעסוק באופן פעיל במחקר מדעי בתחום הפיזיקה. עבודתו התמקדה בבעיות במכניקת הקוונטים ובפיזיקה סטטיסטית. בשנת 1926 פרסם את עבודת הדוקטורט שלו על בעיות הסטטיסטיקה הקוונטית והתפלגות בוז-איינשטיין.

רגע חשוב בקריירה המדעית שלו היה שיתוף הפעולה עם הפיזיקאי האגדי וולפגנג פאולי. הם עבדו על פיתוח מכניקה סטטיסטית ותיאוריה של אלקטרונים במתכות. מחקרים אלה יצרו את יסודות הקריירה המדעית העתידית שלו ואת האמונות הפילוסופיות שלו.

בנוסף להישגיו המדעיים, גסטון בשאר גילה עניין בפילוסופיה של המדע. עבודתו בתחום זה השפיעה רבות על הבנת מתודולוגיית המחקר המדעי ומבנה התאוריות המדעיות. בשנת 1938 פרסם את ספרו המפורסם ”פילוסופיה של מדע: פיזיקה”. מטפיזיקה. אפיסטמולוגיה", בה ניתח את האינטראקציה בין מדע לפילוסופיה.

בשנת 1947 פרסם את ספרו ”Poetics of Space”, שבו פיתח את הפילוסופיה שלו של ”ביקורת חדשה” (אין להתבלבל עם הכיוון הספרותי של ”ביקורת חדשה”). בעבודה זו טען כי תיאוריות ומושגים מדעיים על מרחב וזמן אינם מוחלטים ויש להחשיבם כ ”סימפוניות”. תפיסה זו השפיעה על הפילוסופיה של האמנות והספרות.